#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למדוד קמח ללוש 1) ביו&quot;ט 2) בפסח?	"1) רב מקיל כדי שתטול חלה בעין יפה, ושמואל מחמיר, ולפי רש&quot;י שמואל מדינא מודה דמותר אלא דמחמיר הלכה למעשה, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דשמואל אוסר מדינא מפני דהיה אפשר מאתמול ואינו לצורך התבשיל [ואסרו חז&quot;ל מפני שנראה כמודד למכור (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) ועובדין דחול (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ד)], ואע&quot;פ שיש מתירין כרב היינו דוקא בזמנם שיהו מפרישין חלה אחד מכ&quot;ד אבל עכשיו שאין נוהגין כן בודאי אסור, וכן פסק המחבר דאין מודדין ביו&quot;ט אלא יקח באומד הדעת 2) הרא&quot;ש כתב דכיון דצריך לדקדק שלא יטול יותר מעשרון הוי כמו הפרשת חלה בזמנם ולפי רב יהא מותר, אכן כתב הטור דהרי&quot;ף והרמב&quot;ם מחמירים אפי&#x27; בפסח וביאר הב&quot;י דהם סברי כשמואל דאפי&#x27; בזמנם אסור למדוד ואינו מותר לצורך הפרשת חלה ה&quot;נ בזמנינו אסור בפסח [דאפשר למדוד מערב פסח (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)], והמחבר לעיל (סי&#x27; תנ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;) הביא השתי דעות, ופסק הרמ&quot;א להחמיר"	סימן תקו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך קמח ללפתן?	"לזה מותר למדוד דצריך מדה והוי כמו תבלינים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דה&quot;נ נימא דהיה אפשר מאתמול, ולולי דברי הרא&quot;ש הוי משמע משאר הפוסקים דהחמירו במדידה מפני שאינו צורך היום כ&quot;כ שממ&quot;נ לא יתקלקל התבשיל אבל אם יתקלקל התבשיל התירו אע&quot;פ שהיה אפשר מאתמול}"	סימן תקו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול הקמח בכלי העומד למדידה?	"צריך לפחות מעט או להוסיף מעט (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יחלקו שותפין את קמח שלהם?	"יחלקו באומד או ע&quot;פ כלי שאינה של מדה (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)"	סימן תקו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור אם עושה גומא בשק של קמח?	"כתב הרמ&quot;א דליכא איסור, וביאר הר&quot;ן דאין עשיית גומא באוכלין (וכ&quot;כ מג&quot;א סי&#x27; תצ&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ב) [ודלא כתוס&#x27; דמקיל דוקא מפני שהוא תיחוח, ולפי&quot;ז אסור באוכלין קשין, והגר&quot;ז (סע&#x27;) ביאר דעשיית גומא בבית אסור משום בונה וליכא בונה אלא בקרקע או במחובר לקרקע]"	סימן תקו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרקד קמח בתחילה ביו&quot;ט?	"מבואר בגמ&#x27; דאסור אע&quot;פ שהיא לאוכל נפש, ויש בזה כמה ביאורים, רש&quot;י פי&#x27; מפני שהיה אפשר מאתמול [ולפי&quot;ז תלוי במח&#x27; אם אוכל נפש מותר כשהיה אפשר מאתמול (עי&#x27; סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; א&#x27;)], והר&quot;ן הביא פי&#x27; אחר דהוי מלאכה שרוב בני אדם עושים לימים רבים [וס&quot;ל דאסור מדרבנן], והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מיש&quot;ש דלא התירו אלא מלש ואילך אבל קודם לכן אסור מדאורייתא {מפני שדרכו לעשותו לימים רבים} וזהו אפי&#x27; כשא&quot;א מאתמול (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ואפי&#x27; אם אין לו קמח מרוקד אסור לרקד אלא יאפה בלא ריקוד (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין על ידי שינוי?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8cb03bd9adad6b0a2bc4d306e35b52c6ff1a5dc3.jpg"">"	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שינוי 1) קצת 2) גמור?	"1) לרש&quot;י אחורי שלחן, אבל קיי&quot;ל כתוס&#x27; דעל גבי השלחן הוי נמי שינוי קצת (ב&quot;י), ואם דרכו לנפות ע&quot;ג השלחן צריך שינוי אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) אחורי נפה"	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בריקוד שני?	"קיי&quot;ל כת&quot;ק דאין שונין ואסור כרגיל, ומ&quot;מ כאן מבואר בגמ&#x27; דמותר ע&quot;י שינוי [אפי&#x27; שינוי קצת] דאינו עושה כלום שהרי נראה שהכל יוצא ואין שם סובין (רש&quot;י, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) ומ&quot;מ אינו מותר בלא שינוי דלמעשה היה אפשר מאתמול וגם אתי למיחלף ברקידה ראשונה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הריקוד שני מרקד יותר ממה שרקד בפעם ראשון?	"לא נחשב כריקוד שני אלא כריקוד ראשון ואסור אפי&#x27; ע&quot;י שינוי, ולפיכך כתב המחה&quot;ש דאע&quot;פ שהם מרקדין בבית הריחים אסור לרקד עוד הפעם בבית דבפעם הראשון לא יצא כל הפסולת ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ולמעשה בזה&quot;ז הקמח מנופה כבר בבית חרושת ומותר לנפה עוד הפעם לחומרא בבית בשינוי קצת {דהא אפשר מאתמול} (שו&quot;ת אור לציון ח&quot;ג פי&quot;ט אות ו&#x27;)"	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל בו קיסם ביו&quot;ט, והוא רוצה להוציאו ע&quot;י 1) נפה 2) ידו?	"1) כתב המחבר דמותר אפי&#x27; בלא שינוי דא&quot;א מאתמול, וגם ניכר ע&quot;י קיסם שאינו עושה לימים רבים, אכן הב&quot;י הביא מכל בו בשם הראב&quot;ד דה&quot;נ צריך שינוי, וכן נקט הב&quot;ח, והחיי&quot;א מחמיר דצריך שינוי גמור [או ע&quot;י עכו&quot;ם], ולפי&quot;ז הדך מצות ביו&quot;ט צריך לברר פירורים בשינוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {ונראה דהמחמירים ס&quot;ל דכיון דדרכו להשתמש לרקד קמח בנפה לימים רבים לא סמכינן על הקיסם להוכיח עליו} 2) הב&quot;י הביא שהרשב&quot;א מקיל דהוי כמו נפה [ומותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)], אבל המגיד משנה מחמיר דדרכו להוציא בידו ואין זה שינוי אלא צריך להוציאו בנפה [והלבוש ביאר ע&quot;פ הכל בו בשם הראב&quot;ד דאפי&#x27; בנפה צריך שינוי, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) הוכיח מדרכ&quot;מ דהמגיד משנה אינו מחמיר אלא ביד אבל בנפה מודה דמותר לנפות בלא שינוי, וביאר השעה&quot;צ דכשנפל בו קיסם דרכו בחול לבוררו ביד ולא בנפה, וזהו על דרך החיי&quot;א דס&quot;ל דאפי&#x27; אם אין דרכו לימים רבים מ&quot;מ צריך שינוי], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) להחמיר כהמגיד משנה ולא יברור הקידם בידו {ולפי הגר&quot;ז צ&quot;ב מאי טעמא דמגיד משנה דמחמיר הרי אין דרכו לימים רבים, והיה אפשר לומר דס&quot;ל כלבוש דאפי&#x27; בנפה צריך שינוי, אמנם הגר&quot;ז (סע&#x27; ד&#x27;) עצמו תירץ באופן אחר וכתב דיש חילוק בין מלאכת בורר ומלאכת מרקד דמלאכת בורר אסור בכל אופן משא&quot;כ מרקד מותר כשלא היה אפשר מאתמול {וצ&quot;ב מאי שנא בורר ממרקד, ואולי כוונתו כמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תק&quot;י סע&#x27; ד&#x27;) בדעת החיי&quot;א דמרקד בכלי נעשית לימים רבים ולפיכך סגי היכא כשאינו לימים רבים משא&quot;כ בורר ביד צריך עוד היכר שאינו לימים רבים ולפיכך אינו מותר אלא בשינוי, ואפשר דאף הגר&quot;ז מודה לזה וא&quot;כ ליכא מח&#x27; בין הגר&quot;ז וחיי&quot;א, וצ&quot;ע} "	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל זבוב לתוך כוסו ביו&quot;ט?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש לחוש להשיטות דאפי&#x27; אם נפל בו קיסם דצריך שינוי, ולפיכך יש להוציאו עם מעט משקה, והוסיף הפמ&quot;ג דה&quot;ה כששותה שכר יניח מעט שכר על השמרים בתחתית הכלי {וצ&quot;ב דזהו אוכל מפסולת} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תק&quot;י) דאם בוררו בכלי מותר כל זמן שאינו לימים רבים"	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מקטניות דאמרינן לקמן (סי&#x27; תק&quot;י סע&#x27; ב&#x27;) דמותר ביד ותמחוי ואסור בנפה?"	"נפה בקטניות אסור מפני שעשויה לימים רבים (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [וע&quot;ע מש&quot;כ שם בדעת החיי&quot;א], ומותר ביד מפני שאינו לימים לרבים, ולפי החיי&quot;א צריך להוסיף דגם הוי שינוי משא&quot;כ הכא בקיסם אורחיה הוא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תק&quot;י (סע&#x27; ב&#x27; וסע&#x27; ד&#x27;) דיש לחלק בין בורר ומרקד בדעת החיי&quot;א."	סימן תקו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוליך חלה לכהן 1) ביו&quot;ט 2) בשבת?	"1) קיי&quot;ל כבית הלל דבכל אופן מותר להוליך תרומה ומתנות וחלה לכהן ביו&quot;ט [אפי&#x27; אם הופרשו מאתמול] דהוצאה מותר לאוכל נפש, ואע&quot;פ שהיה אפשר מאתמול [דכבר כתבנו (לעיל סי&#x27; תצ&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;) דהוצאה מותר אע&quot;פ שהיה אפשר מאתמול] 2) מותר להוליכו במקום שיש עירוב והוא חזי לאכילה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ובמקום שאין עירוב חידש היש&quot;ש שהכהן אינו יכול לבא לביתו לאוכלה שם אלא אם הוא רגיל אצלו, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולהוליכה) הביא כמה אחרונים שחולקים עליו, והביא המאמר מרדכי דמקיל למעשה שהכהן יכול לבא לביתו לאוכלה שם, ע&quot;ש"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפריש חלה מעיסה 1) שנילושה ביו&quot;ט 2) שנילושה מערב יו&quot;ט?	"1) כן, אע&quot;פ שאין מגביהין תרומה מפני שנראה כמתקן מ&quot;מ ביו&quot;ט לא גזרו כיון שמותר ללוש לכתחילה דפת חמה עדיף טפי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) 2) יש מח&#x27; אמוראים בגמ&#x27; (ביצה ט&#x27; ע&quot;א), רבה ס&quot;ל דמפרישין ואבוה דשמואל ס&quot;ל דאין מפרישין, אמנם מגמ&#x27; לקמן (ל&quot;ז ע&quot;א) סותם להחמיר, ולפיכך פסק הרי&quot;ף ודעימיה לגמרי כאבוה כשמואל להחמיר, אכן הרא&quot;ש ודעימיה מיישב דהתם מיירי בא&quot;י דליכא עצה לאכול והולך ולהפריש אחר יו&quot;ט אבל בחו&quot;ל נחלקו רבה ואבוה דשמואל וקיי&quot;ל כרבה דהוא בתרא. להלכה, המחבר סותם להחמיר כהרי&quot;ף [ואפי&#x27; אם שכח להפריש מערב יו&quot;ט אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)], אבל הרמ&quot;א מקיל בחו&quot;ל לאכול והולך ולשייר קצת להפריש לאחר יו&quot;ט, ועוד מקיל הרמ&quot;א דמותר לאפות העיסה לאכול ממנה ולשייר מעט כדי להפריש אחר יו&quot;ט [אע&quot;פ שהוא אופה בשביל החלק שאינו יכול לאכול היום מ&quot;מ א&quot;א לחלק העיסה עכשיו קודם האפיה, ועוד הוא דבר מועט וחד טרחא הוא דחלת חו&quot;ל אין לה שיעור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא המרדכי דאסור לאפותה [דבעצם יש אפשרות להפריש החלה אלא דאיסורא הוא דרביע עליה, ועוד א&quot;כ מה הועילו חכמים בתקנתם], והט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב עוד טעם להחמיר כיון שהיה אפשר להפרישה מאתמול, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) לכתחילה יש להחמיר להפריש מעט עיסה קודם שאפותה [וזה מותר כמו שמותר לאכול ולשייר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט)], אבל בדיעבד אם כבר נאפה כולה מותר להפריש מעט ממנו אח&quot;כ, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) מקיל לגמרי כהרמ&quot;א"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשייר?	"יש שיטת רש&quot;י דס&quot;ל בעלמא דסגי לשייר כשיעור חלה אבל הכא כתב הב&quot;י ע&quot;פ רבינו חיים דלא ישייר רק כדי חלה דא&quot;כ הוי כאילו מתקן עיסתו ביו&quot;ט אלא ישייר מעט יותר מכשיעור ואחר יו&quot;ט יפריש החלה ממנו, ועוד בלא&quot;ה יש שיטת תוס&#x27; דס&quot;ל דבעלמא צריך לשייר יותר משיעור חלה ולהפריש חלה ממנו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, גליון מהרש&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כנילושה ביו&quot;ט?	"כתב הב&quot;י בשם הרשב&quot;א בחלה טמאה סגי אם נגמרה הלישה ביו&quot;ט, אבל בחלה טהורה צריכה להיות שהתחיל הלישה ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה), אבל נתינת מים לחוד פשוט דלאו כלום הוא (ב&quot;י בשם הגהות מיימוניות, תוס&#x27; גיטין ס&quot;א ע&quot;ב)"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפריש חלה באיסור ביו&quot;ט 1) במזיד 2) בשוגג?	"1) אסור לו ולאחרים עד מוצאי יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [והשעה&quot;צ (סי&#x27; של&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ד, ביה&quot;ל סי&#x27; שי&quot;ח סע&#x27; א&#x27;) מתמיה למה אינו אסור לו לעולם], וכיון שהוא רק מדרבנן לא החמירו כ&quot;כ דאילו באיסור דאורייתא במזיד אסור לו לעולם (שעה&quot;צ סי&#x27; של&quot;ט ס&quot;ק כ&quot;ד), ואע&quot;פ שיש שיטת הרשב&quot;א דמקיל בכלל במעשה יו&quot;ט כאן החמיר המ&quot;ב כשיטת הרמב&quot;ם, אבל בשעת הדחק יש לסמוך על הרשב&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;א הע&#x27; ע&quot;ג) 2) מותר מיד [דהוי רק איסור דרבנן] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ומותר אפי&#x27; להוליכו לכהן (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה בא&quot;י לתקן עיסתו אם לא הפריש חלה ממנו קודם יו&quot;ט?	"כתב הרמ&quot;א דיכול לאפות עוד מצה [כגון שהוא צריך לה או שהוא רוצה פת חמה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)], ויש בזה מח&#x27; אחרונים אם צריך לאפות השתא עיסה שיש בו חיוב הפרשת חלה או סגי לאפות כדי להצטרף עם העיסה שנעשית קודם יו&quot;ט [ונחלקו כשכתבו תוס&#x27; לאפות מצה אחת אם כוונתם עיסה אחת או מצה אחת ממש (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג), וכוונת הרמ&quot;א כשכתב &quot;ויצרפם יחד&quot; אם הוא צירוף סל או מן המוקף, וע&quot;ע בשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ד) דהביא מחמירים דלעולם צריך צירוף סל], המחה&quot;ש ופמ&quot;ג ויד אפרים [ומג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב)] מחמירים, והחמד משה ומקור חיים וגר&quot;ז מקילים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) להקל בשעת הדחק דבלא&quot;ה יש הרבה ראשונים דמקילין להפריש חלה ביו&quot;ט אע&quot;פ שהעיסה נעשית מאתמול (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג) [ובליל יו&quot;ט ראשון דסוכות ופסח דאכילתו דאורייתא מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) להקל להפריש ביו&quot;ט משום מצוה דאורייתא דוחה שבות דרבנן, וזה עדיף מלאכול בלא הפרשה, ורשז&quot;א מצדד להפריש במחשבה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; של&quot;ט סע&#x27; ד&#x27;]"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב פסח שחל בשבת ושכח להפריש חלה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל דאין לו תקנה [דאינו יכול ליתנה לגוי ע&quot;מ להפריש ממנה אחר פסח דאסור ליתן חמץ לגוי על תנאי, ועוד שמא יאכלנה, ועוד כתב רע&quot;א דמבואר בתוס&#x27; עירובין (י&quot;ז ע&quot;ב) דאסור ליתן טבל לגוי {וי&quot;ל דהכא אגילאי מילתא למפרע דלא היה טבל}], אבל הרבה אחרונים (רע&quot;א, נתיב חיים, ועוד) מקילין להפריש ביו&quot;ט וליתנה לכהן קטן או לגדול שטבל לקריו, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) שבמקום הדחק שאין לו פת אחר לשבת יש לסמוך להקל [והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולמחר) הביא עוד קולה מקרבן נתנאל להפריש פחות מכזית, אבל השיג עליו דעדיין הוא אסור בהנאה ואינו יכול להפריש מאיסורי הנאה, ואינו יכול להמתין עד אחר פסח ואז אינו אסור מדאורייתא דהרי יש עליו חיוב לבערו מיד, ועוד הקרבן נתנאל משמע דהוא מפריש בחוה&quot;מ {ועוד, מדרבנן אחר פסח הוא אסור בהנאה, ונראה ע&quot;פ מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תמ&quot;ב, ועוד) דפחות מכזית עם ביטול ליכא חיוב לבער ואינו אסור אחר פסח, אלא שיש לעיין אם שייך בזה ביטול דהרי באמת ניחא ליה בחמץ זו, ור&quot;י באק מצדד דחלת חו&quot;ל חל אפי&#x27; על איסורי הנאה}]"	סימן תקו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בחלה טמאה ביו&quot;ט?	"לא יאפנה [דהיא אסורה באכילה], וגם לא ישרפנה [דמצות שריפת חלה טמאה אינה דוחה יו&quot;ט, ונחלקו רש&quot;י ותוס&#x27; אם הוא איסור דאורייתא או דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח)], אלא יניחנה עד הערב ושורפה"	סימן תקו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היא מוקצה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) כיון שהיא אסורה באכילה הוי מוקצה, ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) בשם הגר&quot;ז (סע&#x27; ט&#x27;) דכיון שהיא בידו מותר לטלטלה לכל מקום שירצה {וצ&quot;ב דהביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; רס&quot;ו סע&#x27; י&quot;ב) מבואר דבמוקצה מחמת גופו או חסרון כיס אע&quot;פ שאתי לידו בהיתר אסור לטלטלו לכל מקום שירצה [חוץ מאיזמל של מילה שלא ימנע ולא מהיל], וכן ציין השעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;ז) לס&quot;ס תצ&quot;ז דלאחר שהורה שהיא טריפה אסור לטלטלה לכל מקום שירצה (וע&quot;ע בשש&quot;כ פי&quot;א הע&#x27; ס&quot;ט), וכאן המ&quot;ב סותם להקל כהמג&quot;א דמקיל בכל אופן, וצ&quot;ב, עי&#x27; מש&quot;כ שם ובסי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; ג&#x27;}"	סימן תקו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בחלה טמאה בין א&quot;י לחו&quot;ל?	בא&quot;י אסורה בכל אופן, בחו&quot;ל יש היתר בכהן קטן או בגדול שטבל לקריו וא&quot;כ אינו מוקצה אלא במקום שנוהגין להחמיר שכל כהן לא יאכלנה או במקום דליכא כהן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)	סימן תקו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשרוף החלה טמאה במוצאי יו&quot;ט?	"מלשון המשנה (פסחים מ&quot;ו) דמניחה עד הערב משמע דמותר לשורפה בערב, והקשה הרב ישעיה פיק הרי אין שורפין קדשים בלילה, והנוב&quot;י (או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ו) מאריך להוכיח דליכא איסור לשרוף תרומה טמאה או קדשים טמאים בלילה, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) הוכיח ממשניות סוף תרומות דמותר להדליק שמן של תרומה טמאה בלילה, וכן משמע מירושלמי (שבת פ&quot;ב) דפשוט דמותר לשרוף שמן שריפה בלילה, והפנ&quot;י (קידושין ל&quot;ד ע&quot;א) הביא שיטה דאסור לשרוף שמן שריפה בלילה וחולק עליו דדוקא קדשים ממש אסור לשרוף בלילה ולא שמן שריפה, ועי&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) דמציין להרבה מראה מקומות והביא הירושלמי דמדמה זה למילה שלא בזמנה בלילה וכיון דקיי&quot;ל דאין מלין בלילה ה&quot;ה דאין שורפין בלילה, והוסיף ר&quot;י באק מגמ&#x27; יבמות (ע&quot;ב ע&quot;ב) דאפי&#x27; למ&quot;ד הוי מילה מ&quot;מ אין שורפין קדשים בלילה, ופשוט לר&quot;י באק דכל זה בחלת א&quot;י אבל בחלת חו&quot;ל כיון דמדינא מותר באכילה פשוט דליכא איסור לשורפו בלילה"	סימן תקו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות פתין גדולים ביו&quot;ט?	"קיי&quot;ל כב&quot;ה דמותר, ופירשו תוס&#x27; דקמ&quot;ל דאע&quot;פ שאין בו טורח כ&quot;כ לא חיישינן שמא ירבה לאפות יותר מכדי צרכו [באופן שיש איסור לאפות הרבה] (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב), ועוד הביא הב&quot;י את שיטת רש&quot;י דמיירי בפת שאינו עבה אלא דקין כרגיל וקמ&quot;ל דמותר אע&quot;פ שהוא טורח מפני שהפת נאפית יפה {וצ&quot;ע מה שהעתיק המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) דעת רש&quot;י דמותר לטרוח לעשות חררין דקין מאד, דאין זה מבואר מרש&quot;י וב&quot;י ועולת שבת, אלא רש&quot;י בא לאפוקי פת עבה (ר&quot;י באק)}"	סימן תקו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיסה וקמח שיש בו שותפות עכו&quot;ם?	"איתא בגמ&#x27; דצריך לחלקה תחילה ואינו דומה לבהמה שיש בה שותפות דהתם שאני דא&quot;א לכזית בלא בשר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן תקו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאפות עיסה של עכו&quot;ם מחמת הסברא 1) דפת נאפית יפה בזמן שהתנור מלא 2) חד טירחא?	"1) הר&quot;ן הביא מח&#x27; בזה, ולמעשה סותם המחבר להחמיר, וביארו תוס&#x27; (ביצה כ&quot;א ע&quot;א) דלא אמרינן היתר זה אלא כשראוי לאכול כל פת שירצה א&quot;נ בצירוף הסברא דאי מקלעי ליה אורחים יתנו להם כל הפת [וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ה) נפק&quot;מ יהיה אם הגוי יתן לו רשות לאכול כל פת שירצה ובלבד שישייר לו חלקו, דלפי טעם שני אסור {וחידוש הוא דלא סגי בכל טעם בפנ&quot;ע, ובאמת הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) רק הביא טעם ראשון}] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) 2) השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ו) מצדד להקל ע&quot;פ הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ב סע&#x27; א&#x27;) דמותר לבשל לעבדיו בחד טירחא, וכן הוא דעת הרא&quot;ש והר&quot;ן, אבל מדייק מלשון א&quot;א לכזית בלא שחיטה, משמע דלא סגי בחד טירחא לחוד {ותי&#x27; הגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א ע&quot;פ הרא&quot;ש דאיצטריך הטעם דא&quot;א לכזית בלא שחיטה היכא דיש לו שותפות עמו בב&#x27; בהמות שונות כגון פר ואיל דמותר לשחוט שניהם אע&quot;פ שאינו חד טרחא דא&quot;א לכזית בלא בשר}, והשעה&quot;צ מסיים וצ&quot;ע, והשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) נקט לחומרא {ולמעשה יש מקום להקל}  "	סימן תקו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לו פת הדראה האם מותר לו לאפות פת נקיה?	פשוט דמותר וכמו שמצינו בענין הצלה	סימן תקו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ישי לו פת נקיה האם מותר לו לאפות פת הדראה?	"אמרינן בענין הצלה דאסור להציל הפת הדראה אם יש לו פת נקיה, ותוס&#x27; (שבת קי&quot;ז ע&quot;ב) דייקו מכאן דה&quot;ה דאסור לאפות ביו&quot;ט פת הדראה אם יש לו פת נקיה, ומ&quot;מ כתב הרא&quot;ש דאם בני ביתו רגילין בפת הדראה מותר לאפות בשבילם, אכן הרשב&quot;א מקיל לגמרי לאפות פת הדראה ואינו יכול ללמוד מהצלה. להלכה, המחבר מחמיר כתוס&#x27; אבל הביא הרא&quot;ש דמקיל בבני ביתו הרגילין בה [אבל אם אינם רגילים בה אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)]"	סימן תקו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רוצה פת הדראה חמה?	הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) מסתפק בדבר, אבל הגר&quot;ז וראמ&quot;ה מקילין בה, וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ח) להקל בצירוף שיטת הרשב&quot;א דמקיל בכל אופן	סימן תקו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא רוצה מין אחר גרוע?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דמותר לאפות פת דגן אע&quot;פ שיש לו פת חיטין וכמו שמצינו בדליקה דמותר להציל שני מינים כגון בשר ודגים (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ז)	סימן תקו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שרוצה לאפות ביו&quot;ט פת נקיה ופת הדראה?	"אם באמת רוצה לאכול משניהם משמע מתוס&#x27; דמותר לאפות פת הדראה תחילה ואח&quot;כ פת נקיה אבל אם נאפה הפת הדראה תחילה תו לא מצי לאפות הנקיה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן תקו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות שאור ביו&quot;ט?	"כתב המרדכי דכיון דאפשר לעשותו מבעוד יום אסור לעשותו ביו&quot;ט, אבל כתב המחבר דמותר לעשותו ע&quot;י שינוי, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) דזהו על דרך הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; א&#x27;) דאוכל נפש דאפשר מבעוד יום מותר ע&quot;י שינוי, ותמה הביה&quot;ל (שם ד&quot;ה וכן) הרי המחבר מקיל באוכל נפש דאפשר מבעוד יום דא&quot;צ שינוי, ובדוחק תירץ הביה&quot;ל דשאור הוי דבר שנעשה לימים רבים על כן מחמירים בה טפי"	סימן תקו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפריש מתנות [זלו&quot;ק] ביו&quot;ט?	כתב הרשב&quot;א דאע&quot;פ שנשחטה מאתמול מותר להפריש המתנות ביו&quot;ט דלא טבלן וגם הם ניכרים וכמובדלים במקומן (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)	סימן תקו סעיף ט		
